כשאת והגוף שלך לא דוברים את אותה השפה, צריך למצוא את הדרך להביט בו. לנוע בו, ולהרגיש עצמך. לשחרר את האני הפנימי החוצה דרך גוף ששכח לדבר בשפתך, לעיתים מגמגם ולעיתים שותק. גוף שהוא נוכח מידי ובו זמנית שקוף. צריך ללמד אותו את המקצב וללמוד לאהוב קצב חדש. אני גאה בגוף שלי, שחרף כל חולשותיו נשא הריון למופת. בזכותו יכולתי לממש את פסגת הנשיות, ללדת לידה טבעית ופלא מושלם. כשאחרים, מופתעים וספקנים - הביטו וראו מוגבלות! הגוף הקשיב רק לאמא לביאה והפגין מסוגלות ללא פשרות.