תמר לוי אלפסי
אוטודידקטית. הציגה תערוכות יחיד במתחם c.b.it ובגלריה עמליה ארבל.
מאות מטרים של חוט ברזל נחתכו ידנית לעשרות אלפי חתיכות, ואלו עובדו ללולאות ונשזרו אחת לאחת בקווי רוחב ואורך עד ליצירת אריגי קיר בגדלים שונים. לשטיחי קיר אלו קוראת לוי אלפסי "זרביות", על שם מונח זה שהזכיר לה את עבודתה של סבתה בהרי האטלס במרוקו. שם, לפרנסת משפחתה, טוותה בעמלנות אין קץ חוטי צמר כבשים ומהם ארגה שטיחים בעזרת נול. את הצמר לא צבעה והשטיחים נותרו בגוון הטבעי, ואת העיטורים יצרה ע"י טקסטורות שבלטו מעל השטיח. בהשראת סבתה, גם אצל לוי אלפסי העבודות מאופיינות בעמלנות רבה. עבודת כפיים מוקפדת ורפטטיבית, מדיטטיבית וסבלנית. החומר הגס והתעשייתי הופך בידיה לעדין ואסתטי, הטכני הופך לאישי והמסורתי לעכשווי. תוך הישענות על מסורות נשיות עמלניות, טווה לוי אלפסי אריגים רכים-מתכתיים, אורגת אליהם דימויים מיתיים, שוזרת בהם אורנמנטיקה על זמנית, וכל זאת בידיים היודעות את המלאכה מאליהן.
