רותי דה פריס
בעלת תואר ראשון מהמדרשה ותואר שני מבצלאל. הציגה תערוכות יחיד במשכן האמנים הרצליה, גלריה הקיבוץ, החנות, דנה יד מרדכי, המדרשה, הביאנלה לרישום ירושלים. השתתפה בתערוכות קבוצתיות בבית האמנים ת"א, מוזיאון פ"ת, מוזיאון הרצליה, מוזיאון ינקו דאדא, מוזיאון בת ים ועוד. זוכת פרס אמן צעיר ממשרד התרבות, קרן רבינוביץ, מפעל הפיס ופרסי הצטיינות בלימודים.
דה פריס מתייחסת לפרקטיקה האמנותית שלה כאל ספירלה מתרחבת ללא הרף, כאשר היא מלקטת לתוכה מוטיבים וחומרים חדשים אשר מתגבשים לכדי מיתולוגיה אניגמטית ואישית הרודפת את עבודותיה. היא מושפעת מאמנות קדומה, מפולקלור, מאמנות אאוטסיידרית ובנוסף מעולמות האופנה, התיאטרון, ותיאטרון הבובות. לאורך השנים גיבשה לקסיקון רב גוני של אימג'ים, חומרים, נושאים והקשרים שהיא מרבה לחזור ולהוסיף אליו. עבודותיה של דה פריס עשויות חומרים או רדי-מיידס זמינים, זולים ויומיומיים, כגון ניילון, שקיות זבל שחורות, סמרטוטים, מדבקות, נייר כסף, פשתן, לבד, רפיה, שערות מטאטא, קרטון, נייר וברזנט. חומרים אלו מאפשרים לה לבנות סביבות ארעיות, בהן החלל הופך למעין סט, תפאורה שטוחה. העבודות שלה מתקיימות לרוב בפער שבין דו מימד לתלת מימד, בין האובייקט לחומר ממנו הוא עשוי, ובין הדימוי הנחשק לייצוגו המלאכותי. קראפט, כרעיון וכתהליך עבודה, תופס תפקיד מרכזי בפרקטיקה שלה שכן הוא מאפשר לא רק פעולה אסתטית, קונספטואלית ופונקציונלית, אלא גם נושא עימו משמעויות תרבותיות, מיתולוגיות, פולקלוריסטיות ותנ"כיות. אלמנטים המקושרים עם אסתטיקה קראפטית, כגון עיטוריות, קישוטיות וסימטריה, נוכחים לעיתים קרובות ביצירה.
