מעיין שחר
בעלת תואר ראשון ושני מבצלאל. הציגה תערוכת יחיד בגלריה בבארי והשתתפה בתערוכות קבוצתיות במוזיאון א"י, גלריה מקום לאמנות, בית הנסן, מוזיאון הנגב ועוד. זוכת פרסי קרן רבינוביץ, מענק בוראס לעידוד יצירה, מלגת רוח חדשה ופרסי הצטיינות בלימודים.
עבודתה של שחר כוללת פרקטיקות פיסול, מיצב ורישום, כאשר היא מחפשת אחר חומרים, חפצים שגרתיים או רגעים יומיומיים בנאליים שהיא יכולה להתערב בהם, לשנות את הפונקציונאליות שלהם ולהמיר אותם למרחבים חדשים. הפסלים שלה מושפעים מסביבתה המיידית הקרובה ומתאפיינים בריבוי של יחידות המצטרפות לכדי מסה אחת בטכניקות שונות. את מרביתם היא בונה בשילוב חומרים מן המוכן (רדי-מייד) שלקוחים מהמרחב האורבני כמו צמיגים, דליים ומצופי דייג, ולעיתים גם בשילוב חומרים אורגניים שנאספים מסביבתה כמו ענפים, שיחים יבשים ואבנים. האובייקטים הפיסוליים לרוב מתפקדים כמופעים חיים מעט אבסורדיים ולעיתים קומיים. חלקם בעלי סירקולציה או מסתובבים על צירם ללא תכלית, חלקם מגלמים בתוכם פוטנציאל תנועה שאינו ממומש וחלקם נייחים ודוממים. הם מגיבים למצבים של חזרתיות, תחושת אבסורד ותחושה של זרות ביחס למוכר. התנועה הרפטטיבית והמכאנית חוזרת ומופיעה בעבודותיה של שחר, דרכה היא חוקרת את האפשרות לחרוג ממהלך ליניארי מוכר ולנוע במעגלים שלעיתים אינם מובילים ליעד כלשהו. במקביל לעבודות הפיסול, גם הרישומים שמציגה שחר מתאפיינים בריבוי יחידות אשר יחדיו חושפות את התמונה השלמה. דרך הרישומים נוצר מרחב שבו מתקיימים מפגשים מדומיינים בין דמויות ונפחים המטעינים ומפרים את המעשה הפיסולי.
