תמר סימון
בוגרת המדרשה. הציגה תערוכת יחיד בגלריה נולובז והשתתפה בתערוכות קבוצתיות בסדנאות האמנים, זוזו, מוזיאון באר שבע, גלריה צדיק ועוד.
ציורים ורישומים הם הכלים באמצעותם עוסקת סימון במתח בין היחיד והציבור, וכן ביופי ובאלימות הנובעים ממתח זה. החומרים והכלים בה היא משתמשת נלקחים ממקורותיהם הנמוכים ומוצבים במרכז מבטו של הצופה באמצעות פעולה אמנותית מרוכזת. ציור דיוקן הוא כלי מרכזי דרכו היא מנסה לתת צורה ומשמעות עכשוויים למלאכה מסורתית זו. הפרויקטים האחרונים שיצרה סימון מתמקדים בריבוי של דיוקנאות יחידים. היא משתמשת בדוגמנים חיים, תצלומים שהיא מצלמת בעצמה ודימויים מצולמים שהיא אוספת, בעיקר של פליטים אפריקאיים. הדיוקנאות מבטאים רגשות ניכור ופחד, וכן את המתח המתקיים בין השבור והמנוכר לשלם. אלו אותם הרגשות אשר מניעים את סימון עצמה כשהיא נתקלת במקורות ההשראה שלה לציור: תמונות של פליטים שירדו עכשיו מהאונייה, דמויות שייקספיריות ממחזות ישנים, דיוקן עצמי, וציורים קלאסיים מתולדות האמנות. מכאן נובע גם הצורך שלה לצייר כל דמות באופן שבו היא חווה אותה.
